ארי אקרמן: מה מלמד הכיתוב בכניסה לישיבת חכמי לובלין על החברה החרדית

Ari Ackerman
ביקור בישיבת חכמי לובלין בפולין הפך עבור ארי אקרמן לרגע אישי ומטלטל. אקרמן, חבר הנהלה בארגון הג'וינט, נסע לשם בראשית המלחמה באוקראינה כדי לבקר במרכזים שסיפקו מחסה לאנשים שנמלטו מאזורי הקרבות. בתו חן, צלמת עיתונות, הצטרפה אליו. אחרי יום עבודה ארוך הם הגיעו לבניין הישיבה, שאותו זיהה מתצלומים ישנים. סבו למד במקום, ואקרמן סיפר כי עמד בחוץ כשדמעות בעיניו. באותו בניין מצאו מחסה גם יהודים שנמלטו מהמלחמה. על חזיתו חקוק הפסוק מתהילים: „לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם”. במאמר דעה הוא מסביר כי לפי מסורת המיוחסת לרב מאיר שפירא, מייסד הישיבה, דווקא המילה „לכו” מדגישה שהצלחת החינוך ניכרת בחיי התלמידים לאחר שעזבו את כתליה. אקרמן מקשר את הרעיון לחרדים המבקשים לפרנס את משפחותיהם ולהשתתף בהגנת המדינה בלי לוותר על נאמנותם לתורה. הוא מתאר את המתח סביב השאלה אם שמירה על גבולות הקהילה הכרחית לשימור אורח החיים הדתי, אך מציב מולה שאלה נוספת: מה המחיר שמשלמים מי שנשארים בתוך הגבולות הללו? בהמשך הוא מהרהר בסיפור יעקב בפרשת „ויצא” ובפער שבין אידיאלים רוחניים לבין האופן שבו הם מתממשים בחיים. לפי אקרמן, המעבר מן הישיבה אל העולם שמחוצה לה הוא המקום שבו מתברר מה אדם באמת הפנים.
מקור ↗