יהודית רביץ הגיעה ל„ארץ נהדרת” והפכה את הפרק למפתיע במיוחד

הפרק של „ארץ נהדרת” התחיל בחיקויים פוליטיים מוכרים, אך לפי הביקורת של ניר קיפניס, המערכונים הראשונים לא הצליחו לייצר את הצחוק שהצופים ציפו לו. החיקויים של אילה חסון ואייל ברקוביץ' היו מוקפדים, כתב, אבל ההומור נותר בינוני, וגם רצף הדמויות הפוליטיות לא הצליח להרים את הקצב. השינוי הגיע כשיהודית רביץ נכנסה לאולפן. קודם לכן גילמה עלמה זק דמות בהשראת הזמרת, והופעתה של רביץ עצמה, לפי קיפניס, הפכה את הקטע לאמירה על היחס אליה ועל הביקורת שספגה בגלל עמדות שיוחסו לה. הוא תיאר את הבחירה לתת לה מקום בתוכנית כמעשה שחורג מהציפיות הפוליטיות ומעביר מסר לצופים: לא למהר לסמן אדם כמטרה רק מפני שאינו מתאים לעמדת הרוב. קיפניס טען שהרגע היה משמעותי במיוחד על רקע שיח ציבורי מקוטב, שבו כל בדיחה על דמות פוליטית עלולה להכעיס מחנות שונים. בעיניו, התוכנית לא הסתפקה בחיקויים הצפויים, אלא ניסתה לומר שגם אמנית המזוהה בעיני חלק מהקהל עם צד פוליטי מסוים ראויה לבמה ולשיר. בהמשך הפרק הגיע גם קטע על נהג המונית אשר, בגילומו של יובל סמו, שפגש נהגים ערבים. קיפניס הציג את הקטע כחלק מניסיון לערער על הדימויים המוגבלים שמופיעים, לדבריו, לעיתים קרובות על ערבים בטלוויזיה. כך, הופעתה של רביץ והסיום התמקדו בשאלה מי זוכה לייצוג ובאיזה אופן.